שם טוב על מורה נבוכים, חלק ב, הקדמה ט״ז

1 האחת עשרה קצת הדברים אשר עמידתם בגוף כו'. הפי' דברים שיעמדו בגוף יראו לחוש שמהם כשיתחלק הגוף נתחלקו הם, כחום הנמצא לאש והקור הנמצא למים, כי כל זמן שישארו אטומים אף שיתחלקו לחלקים קטנים ישאר האש חם והמים קרים וזה הדבר מבואר במקרים, וכן האש כשיתחלק ישאר אש וכן המים מים, וזה יקרה בכל מתדמה החלקים, ואמנם המקרים הנמשכים לאבר הכליי כשיחלק האבר הכליי לב' חלקים לא ימצא אותו המקרה להם אע"פ שנמצא לכליי, וכן ג"כ כשיתחלק האבר הכליי לא ישאר אבר כליי כי היד והרגל כשיתחלקו לא יעשו פעולות יד ורגל ולא הם יד ורגל כבראשונה, וא"כ קצת הדברים אשר עמידתם בגוף יחלקו בהתחלק הגוף ויהיו נחלקים במקרה כמראי', כי המקרה מצד שהיא מקרה לא יתחלק כמראה והחום והקור אלא בהיותם עם הנושאים כי אלו הם משער האיך, והאיך מצד שהוא איך לא יתחלק, כי כל מתחלק בעצם הוא בעל כמה וכן שאר הצורות הפשוטים והמתדמים החלקים אשר יתחלקו בהתחלק הגוף, וכמו שימצאו אלו הכחות המקרים שהם מתחלקים כן קצת המעמידות לגוף לא יתחלקו בשום פנים והם קצת מהצורות כנפש והשכל. והנה הרב סובר שנפש האדם והשכל הם כח בגוף בלתי מתחלק כי אינם מתפשטים בו, וראוי להפלא ממנו כ"א היה נפש האדם כח בגוף אבל הכח השכלי כבר התבאר שאינו מעורב עם הגוף כי אם היה מעורב היה משנה המושכלות אל טבע החמר, וגם מ"ש כי הנפש והשכל הם כחות בגוף ואינם מתחלקים זה יסתור את עצמו, כי כל מה שהוא בגוף והגוף הוא מתחלק יתחייב שהכח השכלי והנפש יהיה ג"כ מתחלק כי כל מה שיחול במתחלק הוא מתחלק, כי כמו שהוא מבואר כי מה שהוא מתחלק לא יחול בבלתי מתחלק כן מה שהוא בלתי מתחלק לא יחול במתחלק, וזה מושכל ראשון לכל מי שהתפלסף, אלא שיש דברים שיחולו במתחלק ובהתחלק הדבר ישארו קיימים כחום והקור למים ולאש וצורתם הטבעיות שיתחלקו ובהתחלק המורכב יתחלקו הם ג"כ, כי האש כשיתחלק לב' חלקים שוים ישארו כ"א מחלקיו אש וכן המים, וקצת הכחות לא ישארו קיימים כשיתחלקו ולא ימצאו בחלקים, ככח הראות כשיתחלק העין לב' חלקים לא יראה האדם וכן האוזן וכן שאר כלי הנפש והמחשבה והדמיון, ואם על זה אמר הרב שקצת הכחות המעמידים לגוף לא יתחלקו בשום פנים כנפש והשכל, אם כיון זה אמר אמת, אבל אם כוונתו לומר שלא יתחלקו כלל ולא יקבל הפחות והיותר זה אינו אמת, כי הכח הרואה יקבל הפחות והיתר מצד היסודי הנושא אותו, כי הבחור יותר יראה מהזקן, וזה המין מהחלוקה נעלמה מהרב, אם כן ימצאו בכאן כפי דעת אריסט"ו ב' מיני כחות אפילו שיהיו מעמידים לגוף כחות מתפשטים בכל הגוף ויתחלקו בהתחלק הגוף והם מבוארות לחוש כמים וכאש ושאר הגשמים הפשוטים, וכל הדברים מתדמים החלקים וקצת הצורות אשר אינם מתפשטות בכל הגוף אבל הם מתחלקות בהחלק הגוף אבל הכחות הנפשיות שהם מתחלקות בהחלק החום היסודי או רבויו או מיעוטו וכשימצא החום היסודי רב יהיה הכח נפשיי גדול וכשיהיה קטן יפעל בחולשה ושכח אחר שהוא מעמיד הגוף והיא צורה לו ואינו כח בגוף כלל ככח השכלי וזה אינו מתחלק כגשמים הפשוטים ומתדמי החלקים ואינו מתחלק כצורות המורכבים כי הוא פשוט ובלתי מעורב עם הגוף כלל, הנה הוא נקשר עם הגוף הקשר מציאות לא הקשר עירוב אף שהוא עם הגוף, ויש הבדל בין הכח השכלי לשכל הנבדל כי השכל אשר ימצא באדם יש לו הקשר עם הצורות הדמיוניות באופן שאם יפסד הדמיון יפסד הוא והיא ההכנה הנמצאת בצורות הדמיוניות וכשיתנועע האדם יתנועע זאת הצורה במקרה, אמנם השכל הנבדל אף שיש לו הקשר עם הגלגל אינו הקשר עירוב ואינו הקשר מציאות באופן שאם יפסד הגלגל ג"כ הוא יפסד עם שהוא נמצא עם הגלגל ולכן לא יתנועע הוא במקרה, והבן כל מה שאמרנו בזאת ההקדמה כי הוא נפלא: